אני איפשהו בין לבין, אין לי מקום אחד, אין הגדרה שתתאים לי או משבצת שאני יכולה למלא. אני מלאת ניגודים, אני לא רק משהו אחד, אני הרבה.

אני איפשהו בין 3 ל -33. איפשהו בין ילדה קטנה עם קוקיות שהייתה רוקדת בסלון כשאחיה מנגן בפסנתר, לאישה שמחזיקה בית ומשלמת חשבונות. איפשהו בין בוגרת לרצינית. בין קריירה ועבודה של 9 עד 6, לצפייה בסרטים מצויירים וחיבה לבדיחות קרש. בין סטייק וקוקטיל לארוחת ערב, לפסטה ברוטב עגבניות. בין דחיית סיפוקים להתקפי טנטרום.

איפשהו בין איכות לכמות. בין בקבוק יין אחד טוב לפחיות של דיאט קולה. בין סרט בורקס לסרטים דוקומנטריים. בין האח הגדול, לעיתונות חוקרת. בין החדשות לקרדשיאן. איפשהו בין הערוצים לבין האייפון. בין לשאול את סירי, ללחפש לבד.

איפשהו בין ימין לשמאל. בין להבין שאין לנו מדינה אחרת לבין הרצון לשקט ושלום. איפשהו בין סוליסטית לכזאת שאוהבת אנשים. בין מיליון חברות ומשפחה, לבין ערב שקט לבד במרפסת. בין הרצון לזוגיות ומשפחה לבין החופש הזה, בלי לחשבן לאף אחד.

בין חורף לקיץ. בין שמיכת פוך לפיקה. בין הים לריצה אחרי מחסה בגשם. בין מזגן למפזר חום. איפשהו בין המעיל עור שאני כל כך אוהבת לג׳ינס קצר וטישירט. בין שמלה אלגנטית עם שסע, לטרנינג ישן וחולצה קרועה. בין ארון מלא בגדים, לאין לי מה ללבוש.

איפשהו בין ילדה טובה לרעה. בין קעקועים למשקפיים. בין מוסכמות חברתיות, לכוסאומו אני אעשה מה שבא לי. בין ממושמעת לפזיזה, בין קלילה לכבדה.
אני איפשהו בין גבעתיים וראשון לציון. בין הילדה שהיתה יושבת בגינה עם החברים שלה עד הבוקר, לזאת שמסתכלת במרפסת על ילדים עושים בדיוק את אותו הדבר וחושבת שזה מרעיש. בין ללכת לישון ב 22:00 ולהישאר ערה עד הזריחה. בין שכונה לבורגנות. בין עצבים לשלווה.

איפשהו בין שמחה לעצובה. בין תודה על מה שיש לי, ללחשוב על מה שאין. בין ליהנות מהעכשיו, ללחכות למחר. בין צחוק לבכי, בין חיוך לדמעה. איפשהו בין רוצה ולא רוצה, בין להיות החלטית, ללא להביע דעה. בין פחדנית לאמיצה, בין קפיצת באנג׳י לקרקע יציבה.

איפשהו בין רועשת לשקטה. בין צעקות ופיוז קצר, להכלה והבנה. בין סבלנית ללחוצה, בין משחררת ללא מרפה. איפשהו בין הלילה ליום, בין מציאות לחלום. איפשהו בין הילוכים לאוטומאט, בין לחצות את הכביש לבד למישהו שיחזיק לי את היד.

איפשהו בין רכב יוקרה לאופניים ישנות. בין כוכבת ראשית למאחורי הקלעים. בין שמה זין למוטרדת מה כולם חושבים. בין אמיתית וכנה למזויפת שמתחבאת מאחורי מסיכה. בין שקר לאמת, בין שיר מזרחית עצוב לפופ קיטשי, בין עומר אדם לפילהרמונית, בין לא יכולה לניסיתי.
אני בין עשירה לענייה, בין הכל או כלום. בין אולי לבטוח, בין שחור ולבן, בין שמש למעונן.
בין העולם האמיתי לדמיון, בין אפס למאה, בין אהבה לשנאה, בין מלאך לשטן, בין טוב לב לרשע.

איפשהו בין לבין, לא פה ולא שם, במקום טוב באמצע.

//ענת ליבנה. 
 

Your email was successfully saved