עונת החגים בפתח ועמה לא מעט דאגות וחששות. לקחתי על עצמי לגעת בכמה נושאי מפתח הנוגעים לכולנו ולחלק מספר טיפים חשובים שיעזרו לצלוח את עומס החגיגות הצפוי. מה שנקרא ״גזור ושמור״:

1. שי לחג – בין אם אתם עובדים בחברת הייטק מגניבה או במפעל, לפחות פעם אחת קיבלתם שי מיותר לחג. אז כמובן שהייתם שומרים את קערת הפירות מפורצלן אם רק היה לכם צורך בה, אבל אולי במקרה יש מישהו שישמח יותר לקבל אותה?

2. שנת פוריות ושגשוג – לכולנו יש תבניות לברכות ובחג כמו בחג, זה הזמן להפגין שימוש יתר בהן. הפעם, קח אחריות, אם אתה מודע לחוסר החדות המאפיין אותך ומבין שישנה סבירות גבוהה שתעשה את הטעות הקלאסית של להעביר הודעה לכאורה אישית עם שם שהועתק מההודעה הקודמת, עשה לעצמך (ולנו) טובה ופשוט תעשה פורוורד לתמונה של התפוח בדבש שקיבלת.

3. ריח ניחוח – יש כמה מאכלים שיכולים לגרום לך לרייר ובאותה נשימה גם להקיא - ההבדל הוא בסיטואציה וברמת הרעב הכללית. ביצה קשה היא דוגמא מצוינת לכך, בדיוק כמו סיר הקציצות שמצטרף אליכם לנסיעה לארוחת החג. אז לא משנה אם אתה האומלל שהסיר מונח בין רגליו למשך 45 דק׳ בממוצע לחג, או הנהג בעצמו, בפעם הבאה פשוט תתנדב להכין אורז.

4. נוהל מקרים ותגובות – כמו לפני מבצע צבאי, גם כאן ההיערכות לערב החג היא דומה. אחת מנקודות התורפה העיקריות היא מפגשי הקצוות ואופן ברכת השלום הצפויה. אז מה מחכה לך הפעם? לחיצת יד מתוזמנת גרוע? נשיקה אחת במקום שתיים כנהוג במקום? הקדש את הנסיעה לדירוג האורחים שבהם אתה צפוי להיתקל לפי סולם שנע בין מעגל ראשון לבין אדם לא מוכר שנראה כאילו נקלע לאירוע בטעות.

5. פסח, ראש השנה או סוכות, כולנו מצאנו את עצמנו לא פעם בסיטואציה בה אתה נאלץ להתעמת עם כישורי המינגלינג שלך, והפעם לא עם הברמנית שהתחלת איתה בשבוע שעבר. הכן לעצמך מספר נושאים כלליים שישברו קרח בין דורי. לא מצאתם? תפסו ילד, כלב או כל חיה אחרת שבאיזור. סמכו עליי, זה הווינג מן המושלם.

6. חוששים מברכת ״בקרוב אצלך״? נמאס לכם לתרץ למה מעולם לא סיימתם את התואר הראשון? לא משנה מהי הסיבה, לכולנו יש לפחות נושא אחד שממש לא בא לנו לפתוח לדיון בפורום משפחתי. הכינו תשובה לנושא זה ושננו אותה היטב. תודו לי אח״כ.

7. הארוחה הסתיימה מזמן, גם על צלוחיות הקינוחים נותר רק שוקולד קרוש. הערב הפך לילה ואתה רק חושב על הפקק שמחכה לך ומפריד בינך לבין המיטה. תכנן מראש עם האישה סימן מוסכם לקיפול. קח בחשבון זמן תגובה של כ-35 דקות בממוצע.

8. ״לא מאמין שנסענו מפה שוב״. אם אמרת את המשפט הזה באחד מערבי החג האחרונים סמוך על האינסטיקטים ההישרדותיים שלך מתקופת הפרה - סמארטפון וזכור: ברגעי משבר, ווייז לוקח את כולם לאבדון.

9. איזהו המרכל – אין כמו נסיעה ארוכה הביתה כדי לסקור את אירועי הערב. בסיום האירוע, בכניסתכם לרכב, קחו דקה לנשום, לפתוח כפתור ולבחור שיר מתאים באפל מיוזיק. כשהכל מוכן רכלו, תפרקו, תצחקו והכי חשוב - אל תרגישו רע. בסוף, בלי משפחה מי אנחנו?

לסיכום, אני רוצה להקדיש את הפוסט לחלק מוזנח באוכלוסייה שעובד קשה כל השנה, סובל כל כך הרבה ומצפה בסך הכל למעט נחמה, לאור בקצה המנהרה. שנה טובה לכל אוהדי הכדורגל בישראל באשר הם.

// ערן בן יהושע

Your email was successfully saved