פיטר פן

...מתים שתצטרף למועדון החברים שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

[mailchimpsf_form]

...מתים שתצטרפו לקהילה שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

מה הסטטוס שלך?

פיטר פן

21 אפר' 2017 | דניאל נחמוד

מדד ההשפעה

תקריאו לי
פסקול לפוסט

עברתי דירה, ואני לא מאלו שמעבירים הכל במכה. אולי חוץ מהחשובים. אבל את כל הספרים, הדיסקים וכאלה, שעדיין אצל ההורים, אני לוקח בחלקים. כל ביקור חוזר עם עוד שקית.

עליתי לבוידעם והתחלתי לחטט, תוך שיחת נפש עם אימא כשהיא תולה כביסה. פתחתי קופסת נעליים עם מלא תמונות ודברים עם האקסית. המשכתי לפשפש, מצאתי את שרשרת חצי הלב שלי. 'וואוו, איזה ישן זה' חשבתי. מעניין אם היא עדיין עם שלה.

'הוא נראה קטן יותר היום' תהיתי. "כמו כל דבר אחר שלבשת", אימא שלי אמרה. כנראה היא קלטה אותי בוהה בזה. "זה אתה שגדלת", היא הוסיפה. "עצוב" מילמלתי. "עצוב זה טוב?" היא שאלה.
לא יודע, אבל זה החזיר אותי לדייט הראשון שלנו.

Broken red heart with white thread stitches

"אתה לא נראה בגילך" היא אמרה אז. צחקתי. "באיזה קטע?", "לא יודעת, אתה פיטר פן כזה". אני חושב שבאותו רגע שמתי עליי את פרצוף ה'מחמאה או עילבון' שלי. כי באמת שלא הבנתי. פיטר פן.

אני רק זכרתי משהו עם הזקן. שהוא לא רצה זקן. שבגלל זה הוא לא רצה להתבגר. ושוונדי אמרה שהיא תאהב אותו בכל זאת. אבל שם נפרדו דרכיהם. רוב הפעמים, לפחות ככה חשבתי, זוגות מתפצלים כי מישהו מהם מאמין שמגיע לו יותר, אבל יש פעמים נדירות, ונתקלתי כבר בכאלה, בהן לשניהם הגיע יותר. ובגלל שלהתבגר זה לשכוח, אז הם קבעו שייפגשו פעם בשנה. והיא חיכתה לו ליד החלון.

ואמנם אין לי בעיה עם להתבגר, אבל אני כן מתאמץ לא לשכוח. אז ישר חיפשתי את הספר. הייתי חייב. הוא היה קבור מתחת לערימת שטויות מלא באבק. ככה זה עם ספרים אגב, הם תמיד מחכים לנו, בלי להתלונן. ומצאתי. פיטר פן כן שכח. את זה זכרתי. הוא כן בא לבקר אותה, כמו שהם קבעו. רק בלי לדעת שעברו כבר יותר מעשרים שנה מאז הפעם האחרונה שהם היו יחד.

הוא שכח. וככל שאני חושב על זה יותר, ככה זה יותר עצוב.

Woman sitting by the window

אני לא טוען שלהתבגר זה לשכוח, אבל גם אם הייתי רוצה, לא באמת הייתי יכול.

חזרה בבוידעם. "עצוב זה טוב?" אימא שאלה. "כל עוד זה יפה" הייתי אומר לה עכשיו.

אז לא נראה לי שאני יכול לשכוח, ואם להישען על פיטר פן, אולי זו הסיבה שאני לא נראה בגילי. אימא אומרת שזה אני שגדלתי, בגלל זה הכל נראה לי קטן היום, אבל אני אישית חושב שהיא  טועה. אצלי זה כן הפוך. לא אני גדלתי, אלא הלב הוקטן. החזרתי את התליון לקופסא. שיישאר שם.

במעבר לדירה הבאה, מתי שזה לא יהיה, נפתח אותה שוב, נראה איפה אני אהיה.

// דניאל נחמוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דניאל נחמוד

דניאל נחמוד

פיטר פן

זמן איכות

רוב הפעמים, לפחות ככה חשבתי, זוגות מתפצלים כי מישהו מהם מאמין שמגיע לו יותר, אבל יש פעמים נדירות, ונתקלתי כבר בכאלה, בהן לשניהם הגיע יותר

  • הזמן

    08:15

  • המקום

    בין הספרים

  • הטמפרטורה

    קור מעורר געגועים

  • המוד

    נוסטלגי