“אולי צפוי פה שינוי, אומר הספר…"
בהחלט ייתכן שהשיער שלי זקוק לשינוי ורענון, אבל כרגע יש בחיי דברים יותר חשובים שזקוקים לשינוי באופן בהול. אוקיי, אתחיל מההתחלה; נתבקשתי לסכם את השנה בעזרת האתגר הכי גדול שעמדתי מולו, דווקא היו לי כמה.
הראשון, איך לא, היה להתמיד בחיפוש האהבה. אחרי שנים שהייתי פסיבי, התחלתי להיות אקטיבי וליזום, אפילו יצאתי לשני דייטים (בשבילי זה המון). השני היה לשחזר את ההצלחה בלימודים גם בשנה ב', שם איבדתי את הפריבילגיה של קורסים חוזרים. ההתחלה הייתה מוצלחת ועברתי ארבעה מבחנים עד שנכשלתי בחמישי וזה הצית בי רגשי נחיתות מחדש. וזה מוביל אותי לאתגר השלישי והמרכזי שהתמודדתי איתו בשנה החולפת.

פתאום הבנתי שאחרי שנתיים טובות ויציבות, האופטימיות והאמונה שלי שוב עומדות במבחן. פתאום הבנתי שהטיפוס לאולימפוס קשה, אבל להישאר על הפסגה לאורך זמן הרבה יותר קשה מלהגיע אליה. אותו כישלון (שהפך להצלחה במועד ב') סטר לי סטירת לחי מצלצלת שגרמה לי להתעורר, והיום, במבט לאחור אני די שמח שהמעידה הזאת קרתה, היא העירה אותי וגרמה לי להבין שאין חסינות כשמדובר בהצלחה אל מול כישלון.

זה לא הסתיים באופטימיות הקשורה רק ללימודים והמשיך גם לזו הקשורה בחיים עצמם. בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי מרגיש נטוע ולא מתקדם, שהקן הביתי קצת חנוק וכובל ושהשגרה לא משתנה, וכאן אני באמת זקוק לשינוי והתפתחות. אז החלטתי להתחיל לחפש עבודה בתחום ההייטק כי לא השקעתי בארבע שנות לימוד לחינם, וכשאמצא הצעד הבא יהיה לעזוב את קן ההורים המגונן למרות הפחד שלגור לבד בדירה יכול לדכא אותי.

כבר למדתי שמכל נפילה אפשר לקום, אין דבר כזה תהום שאין אפשרות לצאת ממנה. גם הפעם הוכחתי לעצמי כמה כוחות נפשיים וחוזק פנימי יש לי. אני אופטימי לגבי אהבה, סיימתי את שנה ב', סוף התואר באופק ויש לי תכנית שתשנה דברים בחיי. יכולתי להרים ידיים ולהתחבא תחת השמיכה כמו שעשיתי לא מעט בעבר, אבל בחרתי להילחם, להרים את עצמי מהקרשים ולעמוד באתגרים בגבורה ואני עדיין מאמין שאם אשאר סבלני, חיי יקבלו תפנית טובה בקרוב.
אז זאת הייתה השנה,
ומה 2019 מתכננת לי?
יאללה, נראה אותך.

// צחי ברשבסקי

Your email was successfully saved