היא רוצה את זה בכל מקום.
זה לא מעניין אותה אם זה יהיה באור או בחושך. אם אנשים מסתכלים, מציצים, או סתם מגניבים מבט. היא רוצה את זה כאן ועכשיו. מצידה שהעולם יתפוצץ, שאני אתפוצץ.
היא תמיד אוחזת בחוזקה, לרוב היא צריכה שתי ידיים. לוחצת, לוחצת.
ואני, מבקש ומתחנן: "מחילה. לא פה, זה לא הזמן ולא המקום."
והיא בשלה, מתעקשת. נאבקת.

לפעמים זה מתאים, לרוב לא. לפחות מבחינתי. זה נכון שזה לא דורש יותר מידי מאמץ מהצד שלי, אחרי הכל זה בכלל לא משנה' היא כופה את עצמה עליי, מכריחה ולא שואלת.
היא ממששת, תופסת לי את הפנים, עוברת לגב, לפעמים גם מאחורי האוזניים וגם באף. למה באף תגידי לי? מה הוא עשה לך?

אני מוצא את עצמי בוהה בתקרה, בשקט, דממה, לא זז, כמו גופה. תוהה לעצמי, למה הקירות פה מתקלפים? איך מטפלים בחרא הזה שלא נגמר? לא מספיק החדר שלי אפור, עכשיו מסתבר שיש לי גם תקרה מתקלפת.
היא תעשה את זה בזמן שאנחנו רואים טלוויזיה, כשאימא שלי הולכת שנייה למטבח, תנסה לגנוב עוד אחד ועוד אחד בזמן שאני נותן לה את הפרצוף הרציני, הגוף מנסה להתחמק ממנה והקול שלי לוחש בעצבנות "די. די. לא כשאימא שלי יכולה להפתיע, לא מתאים עכשיו".

השיא היה כשעלינו לאוטובוס, מה ביקשתי? להתאפק חצי שעה? לא, עכשיו. היא רוצה עכשיו. אנשים מסתכלים עליי, עליה "די, תפסיקי, לא פה. תראי איך מסתכלים עלינו".
האמת שכבר התרגלתי לזה, אפילו למדתי לקבל מזה הנאה, יודעים מה? גם מקבל מזה קצת סיפוק, מרגיש בסוף כל פעם יותר נקי, טהור.

יש חלקים שזה נמשך קצת יותר מידי זמן ובאיזשהו שלב זה מתחיל קצת לכאוב, כשיש הסתבכות רצינית ולא מצליחים, למרות כל הניסיונות. היא מביאה את נשק יום הדין, הפינצטה. יום אחד שאלתי אותה "תגידי, מה את מרגישה כשאת עושה את זה?"' היא טוענת שהיא מקבלת מזה הנאה, סקרנות, הפתעה, חשק, והגרוע מכל זה הישג, אם היה לי ספק בתחילת הקשר, עכשיו אני בטוח - הבחורה צריכה טיפול.

לרוב אני עוצם עיניים ומעדיף לא להסתכל, אבל החלטתי לבחון אותה, הסתכלתי עליה וראיתי מה קורה לה בזמן שהיא עושה את זה. טירוף בעיניה, עיניים פתוחות לרווחה, חיוך מרוח, ריכוז מלא, פתאום אין הפרעת קשב וריכוז, טלוויזיה וואטסאפ ופייסבוק מחוץ לתחום. הייתה לגברת משימה והיא הצליחה.

אבל מה אני אגיד לכם, כל אחת והמחלה שלה.
היא כל כך מתרגשת מזה. ואני לא מבין על מה כל הסיפור? סה"כ שחורים, מה הקטע בלהוציא לי כל היום שחורים.

// קובי סימן טוב



תמונה ראשית -  Neto Baldo on flickr

Your email was successfully saved