המצב עגום, השכן סתום ואין תקנה בעיר הזאת.
אחרי שבע שנים של חברות נפש, אינספור שיחות ונהר של אנשים רקובים שנאלצנו להיטמע עמם,
אחרי לילות כימים מלאים בבכי, ואחרי זה מלאים בצחוק, אני ושירי הגענו לתובנה – הגברים בכלל, והאקסים שלנו בפרט הם בעצם מטופלים לשעבר. ״מטופלי עבר״ כיניתי אותם.
מדובר בכל אלו ששאבו מאיתנו אנרגיות, שהתיישבו לנו על הכורסא והתייפחו במשך שעות. כאלה שפרקו בפנינו את הכל, אבל רק לא לבכות. כי זה לא גברי.

אמרנו עליהם שהם מטופלים לא מתגמלים, לא כספית ולא נפשית. כאלה שלא רואים איתם שום התקדמות, שום הפקחת לקחים. אותם מטופלים מספרים אלפי סיפורים ומעשיות, עוד לא קלטו שהם חיים באילוז׳, שכחו שלעמוד במקום ומדי פעם להרים מבט, זה לא נחשב לזוז.
פחדנים המטופלים שלנו.

יש מטופלים שרק באים לפגישת ייעוץ חד פעמית-חינם-ללא עלות. לוקחים עלון מידע הביתה ועקבותיהם נעלמות, אבל אז הם חושבים שהם יכולים להמשיך להתקשר ולהתייעץ, או אולי לגנוב מזמנך איזה כמה שניות רק בשביל להוריד להם את הפלסטר...

יש מטופלים שבאו לתקופה קצרה, כמעט וקנו כרטיסיה עם ניקובים. אבל נו, הם כאלה, לא מסוגלים להתחייב למספר מוגדר של פגישות. מה שטוב, זה שהם חלפו מהר מחיינו אפילו שלקחו זמן, אוויר וכוחות.

ויש גם את המטופלים האלה שנתקעו לנו בקליניקה שנים. הם היו מקטרים על אמא, ועל האקסית, רבים עם עצמם,
עוברים חופשי באדום, לגמרי בלי מעצורים. יאמר לזכותם שהם היו המטופלים הכי אמינים. לא משנה כמה הם ניסו בחוץ מטפלות אחרות, רק לשיחה מאיתנו המשיכו לצפות, שנבוא ונציל אותם מעצמם.

מטופלים רבים מגיעים אלינו לקליניקה וכבר ממש אין לנו מקום ביומן ובטח שלא בראש.
העיקר שגברים טוענים שבנות הן אלה שאוהבות לדבר, שלא לומר לחפור, כנראה לא הספיקו להעמיק במחשבה שיש כאן עוד מישהו שחייב טיפול.

צחקקנו שעות על המסקנה הזאת ואז שירי סיפרה לי שהיא שמעה שיש דבר כזה טיפול בהלם.
״זה טיפול ממוקד״ היא אמרה, כדאי שנזרום איתו כי הוא מתייחס לאיך לפתור רק שאלה אחת ולא אלף אחרות.
׳פה אחד׳ אמרנו, הרי אין שאלה יותר ברורה שנרצה לשאול - האם יש מישהו, שלא ירצה להיות מטופל, שיוכל להציל אותנו מהם לפחות?

// קים ביטי

Your email was successfully saved