תל אביב היקרה, יש כל כך הרבה להגיד עלייך,
שנים שאת תוססת וכל כך משתנה,
אבל מבחינתי יש עובדה קיימת -
את אהובה ושנואה בו זמנית,
את שקרית ואת גם אמיתית.

אני אוהבת לטייל בך, לנשום אותך,
אבל אני שונאת לנהוג בך.
בכל פעם שאני עולה על ההגה אני נעשית בן אדם אחר, מתעב אדם, כמעט דורס,
ואז כמו תמיד את עושה לי תפנית בעלילה ומביאה לי אותם, עוברים במעבר חצייה, עם גוף כזה הורס.
אני אוהבת שאת מביאה לי את השמש ושהים כל כך קרוב,
אני אוהבת שבשעות הערב אפשר חופשי ללכת בך, לחרוש אותך רחוב רחוב,
אני אוהבת את הצבעים, את האנרגיה, יש בך משהו שמשחרר.
אני אוהבת לילות בהם אני חוזרת הפוכה, נזרקת על המיטה מבלי לשים שעון מעורר,
אני אוהבת אותך, אבל בחייאת – תמנני את הצרפתים שרבים לי מתחת לחלון,
תמיד זה קורה בדיוק כשאני הולכת לישון.

אני אוהבת את העבודה שלי ובייחוד כשכולם סביבי שיכורים,
אבל שונאת לחזור ושיורדת לי הסטלה רק מלראות את זאת מתחת לבית שלי שלא מפסיקה להאכיל חתולים.
אני אוהבת אותך כי מצד אחד את חסרת רגשות,
ומצד שני את מקרבת לבבות,
ואני ממש שונאת את אותם ימים ובייחוד את אותם לילות,
שאין לי כוח לראות אף אחד רק כי שאבת ממני המון כוחות.

אני אוהבת אותך כי פגשתי בך סתם אנשים שרק חיזקו לי את הידיעה שאני לא עוד אחת מאלף,
אבל אני שונאת אותך כי נעשיתי מפונקת שחייבת לאכול בכל המסעדות, את שתית לי את הכסף.
אני אוהבת את זה שאת מביאה לי גברים כל כך שונים,
חלקם באים בתחפושת, רובם באמת אנשים טובים,
אבל אני שונאת שאת מביאה לי אותם כאלה מבולבלים, 
כאלה שאין להם מושג מה הם רוצים מעצמם בחיים.

חסרי מעוף, חסרי לארג'יות, שמזמינים אותך אליהם הביתה לעשות סמים.
או האלה שרק מדברים איתך על כמה שהם באמת רוצים זוגיות,
אבל מסתבר שלא שמתי לב שבין השורות הם החליפו את האות ג' ב-ב', וכך הזוגיות הפכה לזוביות.
אני אוהבת אותך כי הבאת כ"כ הרבה אנשים שאני אוהבת לגור בך,
שמרביתם נמצאים ממני במרחק הליכה,
אבל אני שונאת שאת אותם אנשים שאני לא רוצה לראות את "מכריחה" אותי לפגוש מבלי שום רצון או הכנה.

אני אוהבת שאת אמיצה, תמיד נשארת צעירה,
אבל שונאת אותך כי אנשים בך נשארים ילדים בגלל בדיוק אותה הסיבה.
אני אוהבת אותך כי אני כבר חלק ממך,
ואת חלק ממני,
אני אוהבת אותך כי עם כל השקר שאופף אותך, השארת אותי אותו אדם אמיתי,
וגם בימים שאנחנו לא מנצלות אחת את השנייה עד הסוף, את תמיד משאירה לי טעם של עוד.
ואני יודעת שזה הדדי.

// קים ביטי

Your email was successfully saved