אני חצי פה חצי שם, נעה בין בית אחד לאחר ובשום מקום לא מרגישה בבית, אורזת את עצמי כל פעם מחדש - מנסה לדחוס כמה שיותר בגדים, כי עם הסתיו בארץ את לא יודעת מה מחכה לך מחר ואני אוהבת להיות מוכנה לכל מצב. אז אני אורזת גם חולצה ארוכה וגם חולצה קצרה, גם ג'ינס וגם חצאית, גם מעיל וגם ג'קט ג'ינס – אתם יודעים, למקרה ש... כך יוצא שהארון שלי מתחלק לשניים, קצת פה וקצת שם ומשום מה תמיד הבגד שאני רוצה ללבוש נמצא דווקא בארון השני.

אבל אני מודה שכבר התרגלתי לחלוקה, לרוטינה הקבועה: לארוז ולפרוק בכל יומיים בממוצע, להישאר ללילה אחד כאן ושני לילות שם, לישון במיטה זרה שלעיתים מרגישה לי כמו בית, אבל אף פעם לא הייתה שלי - המיטה שלי ארוזה במחסן יחד עם כל הארגזים שכתוב עליהם 'אני'.

via GIPHY
 

אני חיה כמו נוודת, אני נעה ממקום למקום ללא מטרה ברורה, משאירה אחרי פירורי בושם בריח מתקתק, שאריות של בגדים וגרביים בודדות. המסלול קבוע: בית - עבודה - בית, אני אף פעם לא מרגישה בבית על אף הניסיון הנואש לתת לכל מקום זר בו אני נמצאת מעט חמימות. אז אני קונה עציץ, תולה תמונה או מביאה ספר, מנכסת מדפים בארון ובאמבטיה - באיזשהו ניסיון נואש להפוך פינות קטנות בבית הזר לשלי, ולו במעט.

אני מודה שאחרי עשרים שנה של ניסיונות בלתי פוסקים אני עדיין מרגישה זרה כאן - מדברת בשפה שהיא לא שפת האם שלי, חיה תרבות אליה לא גדלתי, חולקת פיסות היסטוריה איתן אין לי שום הזדהות, עוברת מדירה אחת לאחרת ומנסה להפוך אותן בכח לשלי - בעודי חולמת על מקומות רחוקים מכאן, בהם אוכל להגשים חלומות, תוהה אולי במרחק של אלפי קילומטרים מכאן ארגיש בבית.

כי שם בחורף יורד שלג שמזכיר לי את הילדות, שם יש בניינים גבוהים שנבנו לפני כמה מאות, שם אני לא צריכה להוכיח לאף אחד שאני מכאן, כי שם אני נראית בדיוק כמו כולם. שם אני יכולה להגשים חלומות ויש לי הזדמנויות פשוט להיות אני ולא ׳רוסיה מסריחה׳. שם לצבע העור והשיער שלי אין משמעות ושם אין חלוקה, שם אני ׳אני׳ ולא אף אחד אחר ושם אני מרגישה בבית יותר מכל מקום אחר.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Rome. 🏛️ #tbt #white#blue #vacation #italy #fun #summer #friends #vsco #love #trip #old #classic

A post shared by Kristina Elbaz (@kristinaelbaz) on


וכאן אני אבודה בלחלום על ׳מי את רוצה להיות?׳ וכאן אני עסוקה לשלם חשבונות ולהפוך חדרים מתפוררים לבית על ידי קקטוסים ותמונות ממוסגרות. כאן אני פונה בעברית מודגשת אל כל אלו הפונים אלי באנגלית או ברוסית, כאן אני עסוקה בלהדגיש שאני ׳מכאן׳ ולא ׳משם׳, שאני חלק מתרבות של אלפי שנים, שאני לא אגרום לבן שלך להתבולל. כאן אני עסוקה בלהוכיח את עצמי בכל יום ויום שאני ראויה, כאן אני כל הזמן מנסה להרגיש בבית ולא מצליחה.

אז אני נעה ממקום למקום ללא מטרה, אורזת את עצמי מחדש כל יומיים - שלושה, מנכסת לי מדפים בארון ובאמבטיה, שותלת עציצים ותולה תמונות. כאן אני הולכת לאיבוד בשגרת היום יום ותוהה מתי אמצא לי בית. אבל יותר מהכל כאן הלב שלי מלא באהבה ולפעמים - זה באמת כל מה שצריך.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Saturday treat. 🍵🍰

A post shared by Kristina Elbaz (@kristinaelbaz) on


// קריסטינה אלבז

Your email was successfully saved