יום לפני תחילת שביל הרכס הפסיפי, שביל המשתרך ממקסיקו ועד קנדה, על פני החוף המערבי של צפון אמריקה,. את בוקר היום השלישי פתחנו אצל סקוט ופרודו, זוג אנשים ואוהבים המארחים 900 מטיילים בתקופה של חודשיים (עונת היציאה לשביל). אנשים אלה הפותחים את ליבם ואת ביתם נקראים 'מלאכי שביל' ומספקים לינה, אוכל, היסטוריה, תרבות, חוויות, ובעיקר מנה חמה ומספקת של נתינה ואהבת חינם.
בנוסף לכך, מדובר בשתי נפשות שלוות ושמחות בעלות ידע רחב ועשייה מדהימה, המנהלים זוגיות מקסימה וצנועה שאם הייתי צריך לתאר אותה במשפט אחד הוא היה - ניסיון מתמשך לגרום אחד לשנייה לחייך. 

הימים האחרונים כאן מהנים, הכרתי מספר לא מבוטל של אנשים, ישראלי אחד כמובן (עליו מיד הפלתי את רחשי ליבי מהזמן האחרון). זכיתי להצטרף לג׳אם הערב שכולל שתי גיטרות ועכשיו גם יוקללה. אחת המתנדבות כאן היא בעלת קול-זמיר נפלא. יש משהו בזמרות, בשירה אני מניח, מין אור ועוצמה ממיסים. אני ויסמין - בחורה אוסטרית שלא צעדה יומיים רצוף בחייה ועומדת לעשות בדיוק את זה במשך חמישה חודשים.

הלכנו ביחד להתלבט על התפריט ההתחלתי של השביל, בהחלט אתגר מהנה ומבדר, ואתמול רכשתי את שארית הציוד למסע. פרסתי הכול, אוסף מגוון של פריטים מונחים על הדשא הסינטטי בחצר. לפני שהתחלתי למלא את תרמילי העפתי מבט על האוסף הפרוס, וחשבתי על ההשקעה החבויה שם, בין הפריטים, על כך שזהו ביתי, שאלו חיי, איברי גוף חיוניים אשר לכול אחד תפקיד מהותי בעתידי הקרוב. 

יש בי תחושה מוזרה אך מוכרת מעט, מרחק בין ציפייה למציאות, הציפייה לטורנדו-רגשות של לפני יציאה לכזה מסע, לבין המציאות האדישה מעט של עוד יום. זה מזכיר לי את יציאתי לחירות, גזירת החוגר, ההמתנה המרובה לרגע מסוים ומין ציפייה חולמנית לצהלות אושר וזיקוקים ברקע, כשבסוף אתה עומד שם, גוזר עם חיוך מובך איזה כרטיס מגנטי ויוצא החוצה עם ידיים בכיסים, תוהה איפה כול האספסוף, איפה התור האנושי של הברכות, לחיצות הידיים וטפיחות השכם שאמור להגיע אליי עכשיו?

הוא לא קיים, השמש זורחת במזרח, הירח מלא פעם בחודש ושום דבר לא השתנה, מלבד הפער שנוצר בליבך. למרות ההיבט המעט מלנכולי של הדברים, ההבל הבלים, אני רואה כיום דבר זה באופטימיות ולבביות, היופי הנצחי והשברירי, הקלילות והחיות שבדרכם צריך לצעוד בחיים, לעשות את המיטב, לעזור, לשאול, הפשטות המדהימה של כול זה.

// רותם צירין

Your email was successfully saved