אני מתארת לעצמי שלכל אחד מאיתנו יש את החבר הזה שאתה לא מבין למה זה קורה לו.
במקרה שלי זו חברה - הרי היא כל כך יפה, כל כך חכמה, כל כך מוצלחת, ועדיין, איכשהו, היא לא פגשה.
לא פגשה את האחד, המיוחד, שבזכותו היא לעולם לא תהיה לבד!
כששואלים אותם, את כל הרווקים האלה, מה הם חושבים, בדרך כלל מקבלים תשובות משלושה סוגים:
1. כולם דפוקים!
2. זה אני. אני לא מספיק זמין.
3. הבעיה היא שכולם רוצים רק מין.

ואני ישבתי מול החברה הכל כך יפה שלי במסעדה קלאסית בתל אביב, מתלבטת מה להזמין. היא הרימה את עיניה הגדולות והחכמות ואמרה: ״אולי נזמין ארוחת טעימות״.
ואז זה היכה בי. מצאתי את התשובה לתופעה המוזרה של כל האנשים הטובים האלה, שרוצים זוגיות אבל נשארו רווקים. אני לא בטוחה עד כמה הם באמת רוצים, או שאולי הם פשוט לא באמת מבינים.
לא מבינים מה להזמין.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by ORO - Wine Bar & Deli (@oro.tlv) on


הרי תחשבו רגע על הקונספט - זה הכי כיף שיש, מקבלים קצת מהכל.
תחשבו על זה שוב: מהכל! אבל... קצת!
יכול להיות שיבוא לך מלוח ומיד אחרי זה מתוק ואז אולי קצת חריף ועכשיו מהמרקם היותר קשה ועכשיו מהמרקם היותר גמיש ועכשיו בא לי את זה. עכשיו בא לי ללעוס הרבה ואולי ניקח רגע שלוק מהיין ו... מה עכשיו??

אז השאלה שלי היא מה היה קורה אם:
אם היינו שומעים מראש על איזו מנה ממש טובה, או שהיינו בוחרים את המנה המומלצת ביותר בתפריט. אחת. גדולה. שיושבת בול בבטן. היינו מתיישבים ואוכלים רק אותה.
אולי היינו מגלים שכל מה שאנחנו מחפשים נמצא שם, ב א ו ת ה - ה מ נ ה.
ואם נעמיק בה אולי נגלה שבאותה המנה מצויים כל הטעמים שאנחנו מחפשים, כל מה שאנחנו באמת רוצים. ואולי זה אפילו יפתיע ויגיע בדיוק ברגע המתאים, למרות שלא ציפינו.

הסתכלתי על החברה הכל כך רווקה ורעבה שלי ועניתי: ״לא. מנה אחת.״
והיא ענתה לי: ״אולי כל אחת תזמין מנה ונחלוק..?״
ואני עניתי: ״אולי תחשבי איזו מנה הכי בא לך לבדוק.״
היא חייכה אלי והתחילה לצחוק.

המלצרית ניגשה אלינו ושאלה מה נרצה להזמין.
אמרתי לה בחיוך: ״יש בתפריט גבר זמין?״
חברה שלי הביטה בי כמה רגעים ואז היא פנתה למלצרית ואמרה: ״אפשר עוד קצת זמן? עוד לא החלטנו...״ והמלצרית קרצה לעברינו ואמרה: ״קחו את הזמן. המטבח לא נסגר בקרוב.״
וכך ישבנו, שתינו ואכלנו כל אחת את המנה שלה.
ואתם יודעים מה? זה היה שונה ולא מוכר ומאתגר, אבל ממש ממש טוב.

// רננה ניתאי

Your email was successfully saved