"ביפ-ביפ-ביפ"
בסדר בסדר, אני קמה!
השעה שש בבוקר. יום שישי. לא בא לי לקום, ולא בגלל שזה שש בבוקר ביום שישי, אלא כי היום אני עוזבת. עוזבת את הפינה החמה שלי. את החדר הגדול והפרטי עם השירותים והמקלחת בדירה הנהדרת שלי בשינקין, עם השותפים שהם גם חברים. אני צריכה לקחת את כל החיים ולמיין אותם לתוך ארגזים.
פתחתי את העיניים. הכנתי כוס קפה. עמדתי והסתכלתי על החדר בפעם האחרונה. כמו שהוא נראה, כולו פוטנציאל אחד גדול להיות חדר טוב באמת. פוטנציאל בלתי ממומש.

לקחתי נשימה עמוקה. הנחתי את הקפה בצד, שמתי את איימי וינהאוס ברקע והתחלתי למיין את החיים שלי לקופסאות.
חשבתי על הקונספט הזה של לשים דברים בקופסה. אני מתכוונת, כדרך חשיבה.
התחלתי לחשוב אילו קופסאות קיימות לי במוח. בצורת המחשבה. האם היו דברים שפירשתי לא נכון ושמתי אותם זה בקופסה הלא נכונה? האם לא היו לי מספיק סוגים של קופסאות? האם יש יותר מדי? האם אני עוד אוחזת בקופסאות ישנות שלא רלוונטיות לשינויים בחיי?

פתחתי כמה ארגזים והתחלתי למיין. ואלו הם התוצאות:
* דברים הכרחיים – בארגז הונח כל מה שאני חייבת לידי. באופן יומיומי. באופן קיומי.
* דברים לעת הצורך - בארגז הזה הנחתי את כל הדברים שאני לא משתמשת בהם באופן שוטף אבל מדי פעם הם לגמרי גלגל ההצלה שלי.
* דברים טובים - או! זו קופסה שכיף לפתוח! מלאה בדברים שמסבים לי אושר ועושים אותי שמחה. אבל חשוב לציין שזו קופסה קצת לא בטוחה, כי היו שם גם דברים מאוד לא טובים שעושים מאוד טוב. (תחשבו על זה רגע, באמת. מקרוב.)
* דברים לא רלוונטיים - כן, גם זו קופסה קצת טריקית. הרי יש דברים שליוו אותי שנים! ימים! חוויות! גם אם לא נעשה בהם שימוש מעולם! מה, באמת? זהו? הם לא יקחו איתי חלק יותר? - לא רני. את חייבת ללמוד לשחרר. ואל תדאגי, זה רק אומר שככה תתקדמי יותר.
* דברים שבא לי לבדוק - דברים שאני לא בטוחה שיתאימו לדירה החדשה, אבל בהחלט שווה לבדוק אם הם תואמים את הכיוון אליו אני צועדת.
וזהו.

התבוננתי בחדר. כל הארגזים שלי היו מונחים שם, פיסות חיים שמיינתי לפי מחשבה. הם נחו להם שם בערימה, המתינו לגורלם. המתינו למעבר כאילו ציפו להרפתקה חדשה. לאן הפעם היא תיקח אותנו ומה הפעם היא תעשה? ומה עוד נגלה ומה יהיה הסוף?
תארו לעצמכם שהמחשבות והפרשנויות שלנו היו מתבוננות בנו ככה. תארו לעצמכם שהיינו מודעים לקוטפסה שבה אנחנו מניחים את המחשבות שלנו.
הבטתי על כל הארגזים, על המראה המונחת מעליהם ועל החדר העירום. המילים על המראה קיבלו לפתע משמעות אחרת.
את בוחרת,
את בוחרת באיזו קופסה להניח מה. לא רק כשאת עוברת דירה.

// רננה ניתאי

Your email was successfully saved