ישנן תופעות שקורות רק במילואים,
עם השילוב הזה של חומר אנושי ישראלי ומסגרת צבאית באמצע הקיץ החם,
לפתע אתה מוצא עצמך אוכל חלבה ליד הש.ג. במקום ללקק קרטיב בחוף הים.
רק במילואים אתה יכול לפגוש מישהו ולתת לו חיבוק גדול של אח,
כשגם הוא שמח לראות אותך אבל את השם שלך הוא שכח.

רק במילואים אתה מגיע לתחנה המרכזית בטבריה או באר שבע ומרגיש כאילו אתה במסע בזמן,
הכל נראה סביבך בול אותו הדבר, עם המדים כמו בגיל 18 והצ'ימידאן.
רק במילואים אתה מאחר ביום הראשון בשעה ומבין שבעצם הקדמת בשעתיים,
אתה חותם על ציוד לא לפני שקצינת קישור עושה לך עיניים.

רק במילואים יש שביזות יום א' כל כך גדולה יומיים אחרי מסיבת טבע,
לבחור שניהל עגלות בפלורידה ומגיע למילואים לראשונה בחייו בגיל 27.
רק במילואים מגישים תמיד את אותה ארוחת הבוקר עם פרוסות מלפפון, ביצה קשה ומעדן חלב.
רק במילואים מגישים תמיד את אותה ארוחת הערב עם פרוסות מלפפון, ביצה קשה ומעדן חלב (מאוד מאתגר להבדיל בין שתי הארוחות).

רק במילואים, במשך היום על אותו מטר רבוע ממש - שטח אדמה מוזנח מאחורי המגורים,
יש חייל שמצחצח שיניים ויורק את המשחה, חייל ששופך את הגחלים של המנגל, אחד שמתפלל שחרית, אחד שמטיל את מימיו ואחד שמצא שם את הפינה השקטה לשוחח עם ההורים.

רק במילואים שומרים על ערנות וכשירות מבצעית על ידי משחקי שש בש,
הכנה בלתי נגמרת של קפה, פיצוח גרעינים, נשנוש חטיפים וכמובן על האש.

רק במילואים אתה יכול לפגוש בחור מוזר עם דרגות של קצין
שהיה לפני חודשיים במסיבה בגואה וחשב שהוא דולפין.
רק במילואים החייל שנראה הכי מוזנח, הכי סטלן, עם רסטות וזקן,
הוא בעצם חייל שפיץ וביחס לחייל סדיר צעיר הוא יותר מקצוען.

רק במילואים מישהו יצהיר שהוא שמאלני ובאותה נשימה יציע לשטח את עזה כי זה לא הומאני לזרוק אותם לים,
ורק במילואים שמאלני הוא לא "עוכר ישראל" כי הוא הרי בא לתרום למדינה בצבא העם.

רק במילואים אתה יכול להגיד לאשתך שאתה חייב לנתק כי מתחיל תרגיל והיא לא תתרגז,
כשבאותו רגע אתה מתחיל סיבוב נוסף של שש-בש, לועס קבב, לוקח שיפוד ונקניקית מרגז.
רק במילואים אתה מקבל פרופורציות על החיים ביחס לסובבים אותך ומבין למשל שישנו פער ענק,
כשהבחור הדתי שישן לידך כבר נשוי פלוס 4 ואתה זוכר בוודאות שבמילואים הקודמים הוא היה רווק!

רק אחרי מילואים (ארוכים) אתה מתלהב מהדברים הקטנים של האזרחות והכל מרגיש לך חוויה ראשונית ומעצימה,
עובר מפאזה צבאית לפאזה של ציביליזציה, שותה קפה "אזרחי" איכותי ומתמוגג מכל לגימה.
רק אחרי המילואים אתה מספר לכולם בטלפון,
שמילואים זה לגמרי לא גבעת חלפון.
אך ורק במילואים אתה פוגש פסיפס כל כך מגוון של אנשים במקום אחד, תמהיל כזה קסום של החברה הישראלית המיוחדת,
חרדי תל אביבי, מתנחל שמאלני, קיבוצניק חוזר בשאלה, גרוש בשנית, חוזר בתשובה גאה, עולה חדש, עולה ישן, יורד חדש, קצין, סמל, חפ"ש, נגד וג'נטלמן או נגדת.

כל אחד שונה מרעהו ובכל זאת יש דבק בלתי נראה שמחזיק ביחד את כל לובשי ירוק הזית.
// יונתן קישקה

Your email was successfully saved