החדר חשוך וחם, כמעט חם מדי. אני הכפית הגדולה והיד שלי מחבקת אותך. אתה לוקח נשימה ארוכה ומשחרר, והיד שלי עולה לאוויר וצונחת במהרה, אני מורידה אותה ממך ומוציאה מהשמיכה, אולי חנוק לך. אני מתיישבת לקום ואתה מושך אותי חזרה, מצמיד אותי אליך קרוב יותר ממה שהייתי קודם, אולי זו אני שהרגשתי חנוקה.

קשה לי שלא להישאר איתך במיטה. "איזו עייפות" אתה אומר לי ואני מהנהנת ובלית ברירה יוצאת מהמיטה. פתאום יש אוויר, קצת פחות חנוק מחוץ לשמיכה. כל ההתארגנות שלי היא בחושך. קשה לי לבחור בגדים ככה אז אני מוציאה מהארון את הדבר הראשון שאני רואה, גם מכנסיים וגם חולצה. לא בטוחה איך השילוב שלהם נראה. מאז שאני איתך, אני מתעוררת תמיד בדקה האחרונה, מראש, בכוונה, אבל אין לי זמן בבקרים להתארגן באמת, אפילו קפה בבית אני לא שותה.
בדרך לעבודה אני מצליחה לנשום. יש אויר קר של חורף וריח של גשם וההליכה לבד עושה לי נעים. בהגעה למשרד אני מכינה לעצמי כוס קפה, ולא מצליחה להתעורר, גם לא אחרי הכוס השנייה ולא השלישית. כבר 11, מעניין אם כבר קמת. האור הסגול המהבהב של הטלפון מראה שקיבלתי הודעה, היא ממך, תמונה שלך עם הכיתוב "בואי" ואפילו שאני עסוקה אני לא יכולה שלא לענות לך.

היום מתקדם בקצב של צב, וכל מה שאני חושבת עליו זה הרצון לחזור למיטה. אתה שולח הודעה ועוד אחת, ואני מחייכת לעצמי מול מכשיר שאני לא מסוגלת להתנתק ממנו, ההודעות נמשכות גם כשאני מגיעה הביתה, ורק רוצה להיכנס למיטה ולהשלים שעות שינה, אני כל כך עייפה, אבל אני לא מסוגלת להפסיק לדבר איתך, ממתינה בשקיקה להודעה הבאה, באובססיה. אבל אני כל כך עייפה.

אני כל כך עייפה שהמחשבות מתחילות לרוץ בראש, במערבולת שמסובבת אותי ומעייפת עוד יותר.
אני עייפה מימי עבודה ארוכים ומרדף נגד הזמן להכניס גם קצת חיים, עייפה מלילות ללא שינה כי זה הזמן היחיד שלנו יחד פיזית אז אנחנו מעבירים אותו בשיחות עד שמישהו נרדם תוך כדי, וזה בדרך כלל אתה, כי אני אף פעם לא מפסיקה לדבר.

עייפה מלצאת מהמיטה כשאתה עדיין בה, כשכל מה שאני רוצה זה בוקר אחד של יקיצה טבעית איתך. עייפה מלחכות להודעות או שיחות איתך, עייפה מלוותר על זמן עם חברים כי את המעט החופשי שיש אני מעדיפה לבלות איתך, עייפה מארוחת ערב במסעדות, בילויים עם החברים או החברות, עייפה מללכת איתך למסיבות, מהמשפטים הקבועים שלך והבדיחות סבא, עייפה מרוטינה קבועה בכניסה למיטה, שאתה או אני מנסים להדליק אחד את השנייה ובסוף מובילה לסקס שגם הוא שגרתי עד כדי כך שכבר קרה שמישהו מאיתנו נרדם תוך כדי.
עייפה מלא לרצות לצאת מהמיטה כשאתה שם, עייפה מלחשוב עליך כל רגע וכל שניה, אני עייפה מלפחד לאבד אותך, 
מלאהוב אותך עד כדי כך שזה פיזית כואב לי בלב, מלאהוב אותך עד כדי כך שלפעמים אני מרגישה שאני בכלל לא אוהבת אותך, זו רק אובססיה, אני עייפה מכל המחשבות האלו שהולכות וחוזרות, בכל פעם שאני נכנסת למיטה בעייפות ולא מצליחה לישון, כי התרגלתי לישון איתך.

עייפה ממני, עייפה ממך, עייפה מאיתנו.
ואני כל כך רוצה לישון, וכל כך רוצה איתך,
אבל זה רק מעייף אותי יותר,
אז אני הולכת לישון.
לבד.

// שיר געש
לעוד שיר >> 

Your email was successfully saved