למספרה של רמי הגעתי לפני חתונה של חבר טוב ובדיוק לאחר שנפרדתי מהספר הקודם שלי, רפי.  
באופן כללי אני לא מוצא את עצמי במספרות, ניתן לומר שאם הייתי גיבור תנ"כי, כנראה לא היה מדובר בשמשון. אני לא מרגיש שאני יוצא מהמספרה כשאני נראה טוב יותר משנכנסתי. אני מקצר את השיער שלא יתארך ויגרד, פחות לייבש אחרי מקלחת וכדי שלא יתקע לי בסבך שיחים.

המספרה של רמי הייתה 'פאנסי' בהחלט - אנשים קראו מגזינים עם רכילות עדכנית, הטלוויזיה שידרה תצוגת אופנה של נשים יפות, אשר אם סוכמים את משקלן יחדיו מקבלים אותי, ואפילו בשירותים היה את המכשיר שעושה את המים כחולים. מבעד להמולה רמי שם לב אליי וחייך -"רוני, הוא לחפיפה" הוא סינן לאחת מעובדות המקום.

הסיבה המרכזית לפרידה מרפי, האקס-ספר, היא שהוא מאוד אוהב לספר, אך לא רק לספר שיער, הוא אוהב לספר כל דבר שעולה לו בראש. עכשיו אין לי בעיה עקרונית להקשיב לו מדבר, אבל כשרפי מספר סיפור הוא מפסיק לספר שיער ומרחיק את המכונה מהראש. קשה לי עם זה, כמו שקשה לי עם אנשים שבאים לקחת שאכטה מסיגריה ומתחרטים באמצע, או שכבר טענו את הביס על המזלג, הכינו לגמרי את האווירון ונותנים לו להתייבש ככה באוויר בחוסר ודאות. 

דבר מעצבן נוסף ברפי הוא שהוא תמיד ניסה למכור לי קרם שיער, כאילו במינימום הוא מציע לי סמים ברחוב:
"תום קח קרם, זה טוב."
"לא נראה לי אחי, שמעתי שזה לא בריא לקרקפת וזה"
*מנמיך את הטון* 
"שטויות קח קרם, כל המחקרים על לא בריא זה מניפולציות של חברת התרופות. קח קרם."
"רפי אחי עשית לי גלאח מה אני צריך קרם?"
*עובר כמעט ללחישה* – "להבריק את הקרקפת, קח קרם."
"לא יכול, דוד קרם נגע בי שהייתי קטן, צלקת לכל החיים" 
*לוחש לתוך האוזן* – "הזמן מרפא את הכל קח קרםםם"

via GIPHY



כאשר ידיה של רוני נגעו בראשי, נעלמו כל דאגותיי כהרף עין. 
מעולם לא נחפפתי ככה, קלח המים היה בטמפרטורה אופטימלית ואצבעותיה רקדו על ראשי כמו בלרינות קטנות. זה הרגיש כמו חפיפה משולבת בעיסוי רקמות עמוק, היא לחצה לי על נקודות בקרקפת ושחררה לי שרירים תפוסים בגב. 

גם אצל רפי זכיתי פעם אחת לעונג של חפיפה, המים היו בטמפרטורה שאם זה היה ים, הייתי נכנס בקפיצה כי לא הייתי יכול לעמוד בהתפשטות הקור ההדרגתית. בסוף עשיתי על עצמי פאן מטווח אפס כדי לעצור את ההיפותרמיה. 

via GIPHY

רמי הושיב אותי על הכיסא ופרס עליי את גלימת ההעלמות השחורה.
"אז מה לעשות לך אחי?" רמי שאל.
"תשמע אחי בגדול משהו פשוט, ארוך באמצע קצר בצדדים, שני סנטימטר הפרש, כמו שעכשיו רק פחות. 

אצל רפי זה לא שינה מה ביקשת, הוא עשה בראש שלך מה שבראש שלו – "סמוך עליי אחי, נעשה לך משהו מגניב אל תדאג". 
הייתי אצלו אולי 30 פעם, 30 תספורות שונות, אף פעם לא מגניב, בטח שאני דואג!

via GIPHY

השיחה התפתחה וסיפרתי לרמי את צרותיי מהספר הקודם, הוא הקשיב במלוא תשומת הלב, 
ולבסוף דפק לי משפט שילווה אותי לעד, חכמת הבייגלה של הספרים – 
"תשמע אחי זה מעצבן מאוד. בעיניי תספורת זה כמו מקדונלדס, לא משנה איפה אתה בעולם ומתי, אתה צריך לקבל את אותו המוצר, ושלהמבורגר יהיה את אותו הטעם". 

וואו, כמה עוצמה! הבן אדם פה בהגשמה עצמית מוחלטת, קצה פירמידת הצרכים של מאסלו.
הראש שלי זה הפאקינג נאגטס שלו! 
עכשיו אני יודע שאני בידיים טובות, תענוג. 

"אופס" רמי פלט לפתע. 
אופס זה לא משהו שרוצים לשמוע במהלך תספורת. הבטתי במראה ונחרדתי, רמי התבלבל בדירוג ודפק לי שליכטה של גלאח במרכז הראש מקדימה.
"מה עשית רמי?!"
"אממ סמוך עליי תום, אל תדאג נעשה מזה משהו מגניב. בוא אבא אני אתן לך קרם לשיער איזה 2 גרם ככה יפתור הכל, אתה תרגיש ברק אחי. 100 שקל לגרם. קח קרם".

אני מתגעגע לרפי.

 // תם חודורוב

Your email was successfully saved