אני טוראי גבי גולדשטיין, בן 19, ואשמח לספר לכם על התפקיד שלי כלוחם בחטיבת הנח"ל ואיך הגעתי לשרת בו היישר מהרפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים. עליתי לישראל לפני כשנה וחצי, וכשגרתי בחו"ל תמיד הרגשתי בתוכי שאני ישראלי. אבא שלי הוא אזרח ישראלי ושירת בצעירותו בחיל הים וגם במשטרת ישראל, ובמשך שנים רבות סיפר על חוויותיו מהשירות ביחידות הביטחון של ישראל. זו הסיבה העיקרית לכך שתמיד ידעתי שאתגייס כמוהו לצה"ל.

לאחר שעליתי לישראל גרתי עם אחותי מצד אבא שלי, ותוך כדי עשיתי אולפן בו למדתי עברית בקיבוץ רמת יוחנן. כשסיימתי ללמוד, קיבלתי את צו הגיוס המיוחל והגעתי לבסיס מחווה אלון, שם עברתי טירונות וקורס עברית לעולים חדשים במשך שלושה חודשים. לאחר מכן התחלתי את שלב הטירונות בנח"ל, וזו הייתה חוויה ממש מיוחדת. תמיד הייתה אווירה טובה, והרגשתי כל הזמן שאני במקום הנכון ובזמן הנכון. ההרגשה הזו הגיעה לשיאה כאשר בשבוע האחרון עשינו את מסע ההשבעה, שבסופו נשבענו בכותל בירושלים.    

בקרוב נתחיל את שלב ההכשרה, או בשמו הנוסף - אימון מתקדם. אני יודע שיהיה טוב ומעניין, ומרגיש מוכן לכל אתגר שיבוא. אני גם יודע שהמשפחה שלי תומכת בי וזה מחזק אותי מאד.

כיום אני יודע לומר שכשהתגייסתי לחטיבת הנח"ל לא הכרתי יותר מדי את התרבות שלה ולא הבנתי אילו מן חיילים אני עומד לפגוש, אבל כשהגעתי הבנתי כמה זכיתי להיות בחטיבה הזו. הכרתי פה הרבה חברים חדשים שיישארו איתי לאורך כל השירות ואפילו לאורך כל החיים. אין לי ספק שהאנשים עצמם הם אלו שעושים את התקופה הזו לטובה יותר. 

אבא שלי תמיד דיבר הרבה על הצבא ועל כמה שהוא משמעותי וחשוב. היום אני מבין בדיק למה הוא התכוון ואני מאושר על כך.

// טוראי גבי גולדשטיין
 

Your email was successfully saved