"לא לכל אחד יש את הכוח להשפיע על אנשים. זה לא כוח של כסף ושל תהילה, בצה"ל אם יש לך את הכוח וזכית בו, אתה חייב לדעת איך לעשות זאת בתבונה ולזכור שהאנשים הם העוצמה החזקה ביותר של צה"ל".

אני סגן מאי בצלאל, בת 21 מתל אביב, והתחלתי את דרכי כחיילת בקורס מנהלי רשת מחשוב של אגף התקשוב וההגנה בסייבר. בתפקיד זה על החייל ללמוד את כל עולם המחשוב הבסיסי ולהכיר אותו על בוריו. תפעול תקלות, סיוע טכני ליחידות בצה"ל ותמיכה רצופה הם רק חלק קטן ממה שלומדים בקורס. 

כשהתגייסתי לא רציתי להשתבץ לתפקיד, אבל עם הזמן הבנתי את החשיבות שלו. בשטח יש לו חשיבות גדולה - בכל יחידות צה"ל יש מחשבים ולקוחות רבים שצריכים סיוע, ומנהלי רשת מחשוב אלו החיילים שאחראים לכך. 

הבנתי עוד יותר את חשיבות התפקיד כאשר מתוך 40 חניכי הקורס, הייתי היחידה שנבחרה לצאת לקורס פיקוד. הפעם לא היססתי לרגע, כי אני אוהבת מאד את עולם ההדרכה. לפני הגיוס הייתי פעילה בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" במשך שלוש שנים, במהלכן התחלתי כחונכת, עברתי לתפקיד רכזת הדרכה ולבסוף הייתי רכזת סניף דרום ת"א. 

עבדתי עם אוכלוסייה קשה, מה שהפך את התפקיד למאתגר מאד - תחת אחריותי היו 100 חונכים מהחינוך הרגיל ו-50 חניכים בעלי צרכים מיוחדים שאותם הדרכתי. כבר בביה"ס מעורבות חברתית הייתה במקום הראשון בשבילי, הייתי יושבת ראש מנהיגות נוער, במד"צים של השכונה, ולקחתי חלק בפעילויות רבות בעיר שלי. לכן זה היה ברור מאליו שלאחר שני מחזורים של פיקוד בקורס מנהלי רשת מחשוב אצא לקצונה. 

לאחר סיום הקורס וההשלמה, השתבצתי בחטיבת הקומנדו בתור קמב"צית תקשוב, כשלמעשה הייתי הראשונה בתפקיד, משום שהחטיבה קמה ב-2016. במהלך התפקיד, הייתי אחראית על תחום אגף התקשוב בחטיבה, והמטרה שלי הייתה לספק מענה תקשובי בזמן אמת, ועזרתי לכוחות בשטח.

ביום העצמאות האחרון הודיעו לי שמפקד החטיבה שלי בחר בי כמצטיינת לרגל יום העצמאות, וזה מאד החמיא לי. הרגשתי שמכירים בעבודה החשובה ובהשקעה שלי. המשפחה והחברים לא היו מופתעים בכלל, בכל מקום שאני מגיעה אליו אני שואפת הכי גבוה שאפשר. אם אנשים אחרים נותנים את המאה אחוז שלהם, אצלי המאה אחוז הוא המקרה הכי גרוע. מבחינתי, אם נתתי את המאתיים אחוז שלי אז אני יודעת שנתתי את הכל, לשם אני חותרת ומכוונת. 

אני מאמינה שעבודה קשה אפשר לשפוט בהצלחות והישגים, ועובדה שלאחר שסיימתי את התפקיד שלי בחטיבת הקומנדו, זכיתי לעבור לתפקיד מפקדת צוות בהשלמה החילית בתקשוב, שם הכשרתי את קציני החיל הבאים, ולמעשה חזרתי הביתה - לעולם הדרכה. בעקבות התפקיד שלי, לאחרונה הוזמנתי לכנס מיוחד ומעניין, הנקרא "מפקדי המחר". הגיעו אליו קצינים מכל החילות והיו לנו שיחות בין היתר עם הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, וגם עם ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז. 

הם הסבירו לנו על המסלול שכל חייל בצה"ל יכול לעבור בכדי להתפתח, ולימדו אותנו כיצד בתקופה שטרם הגיוס, צה"ל יודע להכווין חיילים לתפקידים ייעודיים ולזהות בחיילים את המסוגלות לצאת לקצונה ולסייע להם בתהליך הנדרש. אין ספק שהדיונים והשיחות בכנס הזכירו לי למה אנחנו פה ומה המטרה המשותפת של הצבא שלנו. 

יצאתי מהכנס בהרגשה שלא משנה אם אתה נגד או קצין, כולנו מפקדים. אם אתה תהיה מפקד טוב וראוי, אז החייל שלך יהיה חייל טוב והוא יבצע את המשימות שלו על הצד הטוב ביותר. לא לכל אחד יש את הכוח להשפיע על אנשים. זה לא כוח של כסף ושל תהילה, בצה"ל אם יש לך את הכוח וזכית בו, אתה חייב לדעת איך לעשות זאת בתבונה ולזכור שהאנשים הם העוצמה החזקה ביותר של צה"ל.

במרץ הקרוב אני אמורה לפתוח עוד מחזור של השלמה, ואחריו אצא לקורס מפקדי פלוגות. אני לא יודעת לאן אמשיך אחר כך, אבל אני בטוחה בעצמי ואני יודעת שכמו תמיד, אמשיך בדרך הישרה שלי. כמו שאני אומרת בהכשרה לצוערים - כמפקד, אתה צריך לשים את החיילים הרבה לפניך ולזכור שאתה כמו האמא והאבא שלהם והם לומדים הכל ממך. אתה צריך להוביל, להניע, לסחוף אנשים אחריך והכי חשוב זה לאהוב אותם. וזו תרומה שאין שניה לה.

// סגן מאי בצלאל

Your email was successfully saved